לפי הסיפורים של ממי וננן, הגיע רב סבי אברהם דרייפוס לשוויץ מהעיר בלפור (Belfort) שליד אלזס שבצרפת. ידעתי גם שהוא התיישב בעיר ארבורג (Aarburg) שבשוויץ כך שהחלטתי להתחיל את חיפושיי שם. יצאתי עם בני שי לארכיון של העיר בתקווה למצוא פרטים שיעזרו לנו להתקדם. בארכיון הזה גיליתי שמשפחתי באה מריקסהיים (Rixheim) ולא מבלפור כמו שכולם חשבו. הייתי כל כך נרגשת כאשר קבלתי מהארכיונאית תדפיס עם כל הפרטים על רב סבי, אשתו וילדיהם, שבני שי הציעה לי שניסע ישר לריקסהיים באלזס שבסך הכול נמצאת במרחק שעתיים נסיעה. יצאנו לדרך וכך מארכיון לארכיון מצאתי יותר ויותר פרטים על הדורות שקדמו לנו.
משה (Moshe) דרייפוס, שנולד לקראת סוף המאה ה-17 וחי בצימרסהיים (Zimmersheim) או באחד הכפרים הסמוכים באלזס, הוא האב הכי רחוק שמצאתי בצד המשפחתי הזה. לא הצלחתי לגלות מה היה מוצאו או כל פרט אחר לגביו, המסמכים מאותה תקופה נדירים וחלקיים ולא היה לי מספיק זמן לחפש בארכיונים ואצל הרבנים במשך שהותי באלזס בשנת 1995.
המקום היחיד שבו מוזכר שמו הוא רשימה של חוזי נישואין של המאה ה-17 באלזס העליונה שמצאתי בארכיון האזורי של גבווילר (Guebwiller) שם רשומים כמה פרטים על חתונה בכפר צימרסהיים בתאריך 27 פברואר 1732 של אחד מבניו, יעקב (Jacob), שנולד לפני 1708. הוא התחתן אם ביילן היימן (Beyelen Heyman), בת של הנלה היימן מטורקהיים (Turkheim) ומשה מופיע בתעודת הנישואין כאב של החתן. יתכן כי זה בתקופה הזו שהמשפחה עברה לגור בצימרסהיים, כפר קטן ומאוד ציורי בדרום מזרח למולהוז (Mulhouse).
דרך שמה של ביילן היימן, שמופיע כ"אם" בספר הספירה של יהודי אלזס בשנת 1784, הצלחתי לקשר את משה דרייפוס לדרייפוס שלנו וזה רק משום שידעתי שהם גרו באותו מקום, הכפר צימרסהיים.
סביר להניח שליעקב וביילן היו הרבה ילדים, כמו רוב משפחות היהודים בתקופה זו באלזס, וחוץ מאברהם, רב-רב-רב סבא שלי, נדמה לי שמצאתי לפחות עוד שני אחים: בורך (Borah) שנשוי למינטלן לוי (Mintelen Levy) ומייר (Meyer) שנשוי לראפאלן לוי (Refelen Levy), ואחות אחת, ציפי (Tsipi), אלמנתו של מר אולמו (Ulmann). לכולם היו ילדים אך חסרים לי עדיין יותר מדי פרטים על מנת להיות בטוחה שהם אכן אחים ואחות של אברהם שלנו.
אברהם, שנולד בשנת 1749 בדיוק מאתיים שנה לפניי, היה כנראה קצב כמו אביו. הוא התחתן אם מינטלן גרמניץ (Mintelen Gremnitz) בכפר צימרסהיים ב-1777. נולדו להם שמונה ילדים וביניהם היימן, הבן הלפני אחרון שהיה לרב-רב סבי.
היימן (Heyman), שהיה קצב כמו גם אחיו סימון (Simon) שעבר מאוחר יותר לפסט (Pest) שבהונגריה, עבד בחנות המשפחתית קודם בווינצנהיים (Wintzenheim) ואחר כך בריקסהיים מקום שבו המשפחה התיישבה. הוא התחתן אם אוו בלוך (Eve Bloch) מווינצנהיים ונולדו להם תשעה ילדים מתוכם הבכור, אברהם, שהיה רב סבי.
אברהם (Abraham) נולד בריקסהיים ב- 12 לאוגוסט 1822 באחוזה המשפחתית שבה היו להם אדרי בקר, גידולי שדה למיניהם וכרמים. בצעירותו למד בישיבה כדי להיות רב אך אחרי שהתחתן אם מלני ואל (Melanie Wahl), שכולם כינו "מינט" (Minette), הוא עזב את לימודיו והתחיל לנהל את עסקי המשפחה. נולדו להם שמונה ילדים אך מינט נפטרה בעודה צעירה והוא התחתן בשנית באוגוסט 1869 עם מרי בלוך (Marie Bloch) ממולהוז (Mulhouse) שנתנה לו עוד עשרה ילדים.
אחרי מלחמת 1870/1871 כאשר הגרמנים חזרו לשלוט באלזס ואברהם סירב להפוך לגרמני הוא עזב את ריקסהיים עם אשתו והילדים הצעירים והשאיר בריקסהיים כמה מהילדים הגדולים על מנת לטפל בעסקים ובאחוזה. הוא התיישב באארבורג (Aarburg) שבשוויץ שם קנה אחוזה גדולה. מאותה תקופה בא הכינוי שלו "פרומל אאבוריג" (Frumel Aaborig) שמשמעותו "אברהם מאארבורג" ביידיש.
הוא היה איש מאוד חכם ומבריק שלא הפסיק לכתוב מאמרים בעיתונים על מנת להגן על העקרונות והאמונה שלו כמו למשל כאשר שלטונות שוויץ החליטו לאסור שחיתת בקר לפי מנהג היהודים הוא נלחם נגדם. במשפחה תמיד אמרו עליו שהוא "בעל משפוט" שמשמעותו "חכם שיודע להלחם על שלו".
אחרי מותו ב-1896 נמכרה האחוזה ואשתו מרי והילדים שעדין היו בבית, ביניהם איבן שהיה רק בן שמונה, עברו לגור בצופינגן (Zoffingen) שם גר אז אחד הבנים שלהם, ג'אק עם אשתו וילדיו. כאשר גם הוא נפתר ב- 1902, עברו כולם לנייון (Nyon) על מנת להתקרב לשניים מבנותיה של מרי שהתחתנו שם, דלי (אדל) (Adele), וברט (Berthe), סבתא שלי.
מרי נפטרה בנייון בשדרות פרטאם (Perdtemps) באמצע מלחמת העולם הראשונה משטף דם במוח. סבי ארטור סרף (Arthur) היה זה שהודיע לעירייה על פטירתה. היא נחה בבית הקברות היהודי העתיק של "קרוג'" (Carouge) שבג'נבה.
Last update